ספר חסידים · סימן ס״ב, א׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אשרי איש ירא את ה' במצותיו חפץ מאד דרשו רבותינו אשרי עושה תשובה כשהוא איש כלומר שהוא בבחרותו ובעוזו שיצרו תוקפו והוא מתגבר עליו במצותיו חפץ מאד ולא בשכר מצותיו והיינו דתנן אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס ושכר לעולם יחשוב אדם כאילו קבל שכרו וישים אל לבו כדברים אלו מי יתן שבכל הימים אוכל לתקן את המעוות אשר העויתי וכל מה שאני עושה מן הדין אין לי תשלום שכר בזה כי כל מעשי אינם תועלת ותקנה על כל עונותי והלואי יועיל לי ולא אעמוד בדין. וגם אם היה צדיק גמור ומימיו לא עשה רע אין לו מן הדין שום שכר כי לו יחיה אלף שנים פעמים לא יוכל לשלם גמול אחת מהקטנות שבקטנות מן הטובות אשר הקב"ה עושה עמו:
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.