העתקת רבינו יצחק האלפסיבית שמאי אומרים צדיקים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים עד ורשעים נכתבים ונחתמים לגיהנם. מיד בינונים שעונותיהם וזכיותיהם שוין יורדים לגיהנם ומצפצפים ועולים. בינונים דקאמר ב"ה ורב חסד מטה כלפי חסד. דוקא שאין בכלל עונותיהם עון פושעי ישראל בגופן ומאי היא קרקפתא דלא מנח תפלין מעולם. אבל אם בכלל מחצה עונותיהם עון פושעי ישראל בגופן מעולם מצפצפים ועולין. אבל שעונותיו מרובין מזכיותיו ובכללן עון פושעי ישראל בגופן וכן פושעי אומו' העולם והן עוברי עבירה כגון עריות יורדים לגיהנם ונדונים י"ב חודש. לאחר י"ב חודש גופן כלה ונשמתן נשרפת ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי הצדיקים. אבל הממירים והמסורות והמינים והאפיקורסים ושכפרו בתחיית המתים ושפרשו מדרכי צבור ושנתנו חתיתם בארץ החיים וכן פרנסים המטילים אימה יתירה על הצבור שלא לשם שמים ושחטאו ושהחטיאו הרבים כגון ירבעם בן נבט וחביריו יורדים לגיהנם ונדונים בו לדורי דורות. אמר רב יהודה כל פרנס המטיל אימה יתירה על הצבור וכו'. ורב חסד ב"ה אומר מטה כלפי חסד פירש רבי יוחנן מעביר. וקיימא לן הני כלהו שמת בלא תשובה. אבל אם מת בתשובה אין מזכירין לו שום עונות. שנאמר (יחזקאל לג יב) ורשעת הרשע לא יכשל בו ביום שובו מרשעו אלא הקב"ה מוחל לו כל עונותיו ונותנו במחיצתן של צדיקים:
ספר חסידים · סימן תר״ו, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.