אחד היה מכבד את אביו ואת אמו והיו לו אחים ואחיות והיו מתקוטטים עמו והיה מקללן ומכעיסן והיה לאביו ולאמו צער. אמר ליה החכם אתה מכבד את אביך ואת אמך ואתה מצערן אילו היו קללותיך ועונשיך מתקיימים היו אביך ואמך צעורין וכתיב (בראשית מב כב) וגם דמו הנה נדרש וגם דם אביו ועשו אמר יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי ובחייו לא רצה להורגו שלא יצטער אביו לכך אל תצער אביך לקלל זרעו בחייו. וגם לאחר מותו יש לו לאדם לחשוב אילו היה אבי חי היה מצער אביו גם אחרי מותו לא אקלל כי הנשמה רוח האדם לאחר מותו יודעת כל מה שבזה העולם שהרי בעלי הכהן כתיב (שמואל א ב לג) לאדיב את נפשך וזה היה לאחר מותו:
ספר חסידים · סימן תקע״א
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.