יש צדיקים כשמתבקשים למות נוטלים ידיהם ואומרים מזמור הבו לה' בני אלים. א"ר חייא בשעה שהצדיקים נפטרים שלש כתות מלאכים וכו' עד אמר רבי יהודה בר סימון בר' יאשיה הקב"ה כביכול הוא בעצמו אומר שלום שנאמר (תהלים קמט ה) יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם ומקלסים להקב"ה שם. לכך רוחצים ידיהם כל עומת שבא כן ילך כשנולד רוחצים אותו וכשמת רוחצים אותו:
ספר חסידים · סימן תק״ס, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.