מעשה באחד שהיה תמיד משתדל לזווג זווגים כשהלך לעולמו קודם חליו ארס לבנו אשה וצוה שיעשו נשואין לאחר ל' יום אחר מותו. אמרו לו לאחר י"ב חודש תצוה לעשות נשואין אמר כי כל ימי הייתי עוסק בזווג ואיני רוצה שעל ידי יעכבו הנשואין אפילו נשואי בני משום פריה ורביה ומשום שלא יהרהר הרהורים רעים אבל זה אין האב יכול לצוות לבנו שבתוך ימי אבלו ישמש מטתו. וגם אין יכול לצוות לו כשאשתו יראת חטא שיתן לה גט:
ספר חסידים · סימן תק״ה, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.