ספר חסידים · סימן תכ״ה

1 קטעים, בנוסח המקורי.

א׳
שני בני אדם בעיר אחת ואחד היה חייב לנכרי הרבה וחפץ לברוח שאין לו במה לפרוע אם יודע שחבירו ירא שמים שלא יגלה לנכרי יאמר לו אני רוצה לברוח כי אני חייב וחושש אני שמא יעלילו עליך תצא קודם שאברח. אבל אם ידחקו נכרים יהודים שימירו הדת אם יכול לברוח יברח ולא יעכב כי בכל עת חוטא. יהודי שהיה יושב על המכסים אם היה קצוב כך וכך לקחת ולקח יותר מן הגוי לבסוף ירד מנכסיו. וכן לענין מטבע לפי שרבים מקללים אותו:
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.