שר אחד אמר ליהודי יש בידך ממון של פלוני נכרי והוא חייב לעבדי. תן לעבדי אמר אין לי. ואמר השר תשבע לי שאין לך. ורצה לישבע אמרו לו זקני עירו איך תשבע הרי אמרו תן לו משלו שאתה ושלך שלו. וכתיב (דברי הימים א כט יד) כי ממך הכל ומידך נתנו לך. הרי מה שבידי שלי ושל חבירי הכל של הקב"ה אמר לו חלילה לישבע על זה. א"ל והלא נודרין לחרמין וכו' אמר לו אינו דומה לאותו דבר. שאותו דבר אינו נשבע לשקר. אבל לשקר אף על פי שלא אמר על דעתי תשבע:
ספר חסידים · סימן תכ״א, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.