מי שיודע שלא יקבלו דבריו אין להוכיח ואשר אמרו עד נזיפה מדבר כשהבן מוכיח את האב. או האם את הבן או אחיו. כלומר עד היכן תוכחה כיצד דברים קשים יש לו לדבר שיכהו או עד נזיפה או עד קללה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה שידבר לו קשות כל כך לפי שלבו גס בו ואוהבו. רק דברים קשים אינו יכול לסבול משיכהו או נזף בו או מקלל שיניח אותו מלהוכיחו אבל אם היה איש אחר שאם יוכיחנו ישנאנו ואם התכוין להכעיסו יעשה רע. וגם ינקום עד שיבא לידי רע יותר אין להוכיחו:
ספר חסידים · סימן תי״ג
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.