מי ששרוי בצער אל ימהר ואל יקפוץ בנדרים אלא יחשוב תחלה שמא יתחרט. לכך יחשוב תחלה איזה נדר יקבל שלא יתחרט. וכשיוכל לקיימו. ילך לחכם ויאמר מה שטוב בעיניך אקבל עלי. והחכם יתן לו עצה הגונה שידור נדר שיוכל לקיים ונדר הגון לפי הצרה. כתיב (ספרי דברים רסה א) טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם. ואם נודר אדם בעת צרה. לא ידור כדרכי האמורי. אם חולי מעים שלא יאכל בני מעים. או אם חולה ממיחוש ראש שלא לאכול מראש בהמה. עד פלוני חי (פירוש עד שיבריא מחליו) אין בטחון זה אלא יבטח בהקדוש ברוך הוא אלא יעשה דרך חפצי שמים כדרך שעשה יעקב אבינו. וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. ומעין הצרה יחשב כי שמא לכך הובא בצרה שיחשוב נדר מדה במדה:
ספר חסידים · סימן ת״ג, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.