מעשה באדם אחד שלא היה עוסק בתורה אלא בשבת כי בכל ימי המעשה היה עוסק במשא ומתן. שאל לחכם איזה דבר שקול כנגד הכל שיביאהו לחיי העולם הבא. א"ל אתה שעוסק במשא ומתן תהיה בטוב עם העולם. ותזהר שלא יהיה ההכרע שלך אלא לחבריך וכן בירמיה הוא אומר ואשקלה לו את הכסף במאזנים כלומר בכף מאזנים היו יכולין לראות שהכסף היה שוקל. ולא היה צריך לעיין בלשון למעלה שהמאזנים בהם לכך כתוב במאזנים. וגם משא ומתן בסבר פנים יפות עם הכל והכל באמונה. ואל תקפיד כנגד חבריך ואל תאמין לאדם פן תצטרך להשביעו. וכמו כן אל תקח באמונה ואל יהי משל אחרים בידך בריוח שלך כי מה שאתה מרויח הוא יכול להרויח. נמצא שכל אותו הריוח גזלו אע"פ שאמר' לו תמתין לי כסבור כשיהא לך תפרע לו אם תזהר באלה יהא חלקי עם חלקך וכשם שאתה צריך להיות נוהג באמונה עם ישראל כך אתה צריך להתנהג עם הגוי ואם טעה הגוי מעצמו תזהר שמא ידע אחר כך ויתחלל שם שמים על ידך ואם אין בידך אלא משל אחרים אל תתן צדקה שמא לא יהיה לך במה לשלם:
ספר חסידים · סימן שצ״ה, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.