אדם אחד התענה כמה ימים שיזמין לו הקב"ה אשה שהוא אוהב ולא נתקיים תעניתו ותפלתו א"ל לחכם הרי התעניתי ובכיתי ולא הועיל לי אמר החכם שמא אותה לא נגזרה לך אמר ולמה אין מועיל תעניותי ודמעותי שאני מתפלל ומתענה שיסור לבי ממקום שלא נגזר לי וישים לבי לאהבה אותה שנגזרה לי. אמר החכם מפני שאתה צופה בנשים והיאך תסיר את לבך מהם ולבסוף לקח אשה שלא מצאה חן בעיניו. ואמר כל תעניותי לא הועילו. א"ל החכם שמעתי דברי גאוה מפיך שאמרת לא הייתי לוקח פלונית בכל כסף וזהב שבעולם מפני שהיא כך וכך לכך אותה עצמה זימן לך הקב"ה. כי דברי גאוה שטות לבעליה ומכל מקום התפלות והתעניות והתחינות יועילו לשאר דברים שיועילו לך ולזרעך ומאותו הענין אבל דע שכל הצער הבא עליך בשביל שהיית צופה בנשים וזימן לך מה שלא מצאה חן בעיניך. ובשביל התחינות והתעניות אפשר שתאהב בזאת ותצליחו מפני שסמכת על תעניות ולא עסקת בכשפים:
ספר חסידים · סימן שפ״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.