כששוחט אדם חיה או עוף יחשוב בלבו זה שלא חטא נשחט וצולין אותו ואדם שהוא מלא עונות איך ינצל משפיכות דמים ומגיהנם ויחשוב שצוה הקב"ה לכסות דם חיה ועוף פן יאמר המלאך הממונה עליהם איך דם זה שלא חטא נשפך ע"י חוטא אשר חטאו כשני וכתולע וחותמים בדם הנגזר למות על מצחות האנשים אשר חטאיהם כשני לכך צוה לכסות הדם ודוקא בדם שנשחט חותמים ולא בשאר דם:
ספר חסידים · סימן שע״ב, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.