שני צדיקים שבאים לעיר ומכבדים את האחד אותו שמכבדין יכבד לזה שלא יקנא בכבודו ועוד כדי שיכבדוהו וכן חכם שבא לעיר שיש בה יראת שמים אותו צדיק וחכם שיש בה צריך לנהוג בו כבוד לשבחו כדי שיהו בני העיר נוהגים ושומעים ליראי שמים שלא יאמרו הלא זה חכם לא נהג בו כבוד אילו היה בו ממשות היה נוהג בו כבוד כמו שנהג משה רבינו ביהושע וכתיב במאורות והיו לאותות ולמועדים שנוהגת החמה את זוהר הלבנה שכנגדה וכשמואל למר עוקבא ומר עוקבא לשמואל:
ספר חסידים · סימן שנ״ט
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.