יראת ה' טהורה אותה יראה שאין בה הרהור כשעומדת לעד שבא חטא על ידו שיכול לחטוא ויצרו מתגבר עליו ותוקפו ומוצא מקום ושעה בלא יראת אדם ובלא בושת ועוזב בשביל הקב"ה וכן עשה הרבה פעמים ואח"כ תקפו יצרו עד שחטא יש לו שכר על הראשונות ואם תוהא על הראשונות אין לו זכות על שעצר יצרו מתחלתו למה כתיב (בראשית יז ב) ביני ובינך בברית מילה לפי שצריך האדם להסיר ממנו הרהור עבירה כאילו אין לו ערוה שנאמר (קהלת ג כא) רוח האדם העולה למעלה כל היום אין להרהר אלא מרצון מעלה והרי יהא בלא הרהור כעליונים שאין ביניהם תאוה רק לאשתו יבא בצנעא לקיים פריה ורביה:
ספר חסידים · סימן שנ״ד, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.