כשחל ערב הפסח להיות בשבת אל יאריכו בשבחות שמא יבא עת איסור חמץ וכן כשמת מוטל ובמקום שיש מת עוסקים מיד אחר התפלה. כתיב כי אם בתורת ה' חפצו ואינו אומר חפץ מאד כמ"ש במקום אחר בפ' במצותיו חפץ מאד בדברי תורה כיצד אם יתקן מצות לפסח אל ידבר ולא יעסוק בעמקי הלכות שמא יהיה לבו טרוד בעסק התורה ולא יהיה נזהר עד שיחמיץ הבצק ואם שולח בשר למקום אחר יהא מוזהר לנקרו להסיר חלב וגידים ואל יעסוק בעמקי הלכות פן לא יהיה נזהר ושמא יש בו חלב וכן העושה מלאכה לאחרים וכן כל מצות הצריכות כיוון הלב:
ספר חסידים · סימן שי״ד, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.