זכר צדיק לברכה זכר צדיקו של עולם לברכה בכל פעם ופעם שאנו מזכירים את ה' הנכבד והנורא חייבים אנו לברכו בלשון הקודש יתברך שמו וחסידי הדעת יבינו משל זה לאדם אשר בנו הלך לדרך מרחקים או אוהבו כאשר מזכירו הוא אומר בני לשלום יפקד היום הזה יהיה טוב עליו ומה אדם שמת אומר מנוחתו כבוד הקב"ה שהוא חי וקיים יתברך שמו של יוצרנו על אחת כמה וכמה שיש לברכו על הזכרת שמו שהוא חי וקיים יתברך שמו הנכבד. ועל זה אמרו כל השומע הזכרה מפי חבירו היה צריך לנדותו. ואם לא נדהו הוא עצמו הי' בנידוי:
ספר חסידים · סימן ג׳
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.