אדם שבא אליו גלח או כומר או מין ואינו חכם ומפולפל או איש בעל תלמוד ואינו ירא חטא ורודף אחר כבוד וזה צדיק ואינו כל כך חכם או אם זה חכם ובא אליו להתווכח עמו ד"ת אל יתווכח עמו שמא יטו לבבו אחריהם ועל כלם נאמר אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה שמא יטו לבו ויהיו דבריהם בלבך וא"ר אלעזר על יעקב מינאה הנאני דבר מאתנן זונה קובצה אם לרבי אלעזר כך כ"ש לאחר לכך אמר אל תען כסיל כאולתו מה טעם פן תשוה לו ולא תדע לענות ויטה לבך אחריו גם אתה לרבות דלא מבעיא שהוא יחטיאך אלא שגם אתה מחטיאו דמפקיר טפי. ואם אתה חכם ממנו אל תתן לאותן שאינן חכמים לישב ולשמוע ויכוחים שלכן פן יתעו לבם אחריהם שהרי אינם מבינים את האמת ואם תראה איש מפולפל ואין בו יראת ה' אל תתן את לבך ללמוד לפניו וזהו גם אתה גם השומעים את דבריהם אבל אם אתה חכם שאתה יודע כל כך שתנצחהו כרבי יהושע בן חנניא וכרבי אבהו אז ענה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו:
ספר חסידים · סימן רצ״ו
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.