אחד היה רגיל להתפלל בכילה שהיתה מיוחדת לו בטהרה והיה נענה. אחר זמן היה מתפלל ולא נענה. והיה מתענה ולא הועיל. שאל לחכם אמר ליה מתפלל ומתחנן אתה בספר שרשע כתבו אמר ליה אני נתתי לכתוב לפלוני הסופר ושכרתי אותו לכתוב על קלף שלי יפה השיב לו החכם כשהיה כותב לך היה לבו מלא טינא ועולה ואין קטיגור נעשה סניגור לכך אין ראוי שישמע לך בעוד שאתה מתפלל בו. וכן מי שמחק ספר פסול וכתב בו ומתפלל בו ואפי' לחותכו חתכים ליהנות ממנו אינו ראוי כי אם ראוים לישרף:
ספר חסידים · סימן רמ״ט
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
