אין תשובה ויה"כ מכפרות אלא עבירות שבין אדם לקונו כגון מי שאכל דבר איסור או בעל בעילה אסורה וכיוצא בהם אבל עבירות שבין אדם לחברו כגון חובל או מקלל או גוזל וכיוצא בו אינו נמחל לעולם עד שיתן לו מה שהוא חייב לו וירצהו אעפ"י שהחזיר ממון שהוא חייב לו צריך לרצות ולשאול ממנו שימחול לו ואפילו לא הקניט את חבירו אלא בדברי' צריך לפייסו ולהתחנן ולפניו עד שימחול לו לא נתרצה לו חבירו למחול לו מביא שורה של בני אדם מרצין לפניו ומפגיעין בו ומבקשין ממנו שימחול לו לא נתרצה להם מביא עוד שניה ושלישית וכל שורה הוא מג' בני אדם נתרצה מוטב ואם לאו הולך ומניחו וזה שלא מחל הוא החוטא כי אסור לאדם להיות אכזרי מלהתפייס אלא צריך להיות קשה לכעוס ונוח לרצות ובשעה שמבקש ממנו החוטא מחילה מוחל בלב שלם ובנפש חפיצה אפילו הצר לו הרבה וחטא במאד מאד לא יקום ולא יטור:
ספר חסידים · סימן כ״ג
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.