מי שהחטיא את הרבים כגון שמביא בניו בין הנכרים או אחיו להמיר הדת והוא יוצא ואומר שרוצה לשוב אם שלא באונס עשה כגון שלא רצו להרוג אותו והוא הכניס אחרים עמו להמיר כיון שהוא החטיא אחרים אין מקבלים אותו עד שיוציא אותם שהחטיא בין הנכרים אומרים לו תוציא אותם שהחטאת. ואם יאמר איך תדחקוני ללכת בין הנכרים אומרים לו אין אנו דוחקים אותך אלא שאתה שואל להורות איך יהיה לעונותיך כפרה לא נורה לך עד שתשיב אותם דכתיב (דברי הימים ב לג ט) ויתע מנשה את יהודה. וכתיב (דברי הימים ב לג טו) ויסר אלהי הנכר וכתיב (דברי הימים ב לג טז) ויאמר ליהודה לעבוד את ה' אלהי ישראל. וכתיב (יחזקאל יח ל) נאם ה' שובו והשיבו מכל פשעכם ולא יהיה לכם למכשול עון השליכו מעליכם את כל פשעיכם והשיבו וחיו שובו אתם והשיבו אותם שהחטאתם. כך נאמר למומר שהסית והדיח שישיב אותם שהחטיא אז יקבלוהו ויורוהו איך לעשות תשובה:
ספר חסידים · סימן ר״ב
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.