אבל יהודי שלא המיר לא יקח עליו שום צלם ולא יתקן עצמו כעין כומר כדי שלא יכירוהו אבל ישנה בגדיו ולא יגלח זקנו מעשה היה בשעת השמד באחד שלבש מלבוש נכרי וברח כסבורים שהוא נכרי ושאל צריך אני כפרה אמרו לו כיון שמתחלה חשבת כך היה לך לקנות מלבוש נכרי ולתקנו בחוטים שאינם של פשתן וצריך כפרה. אדם שהולך בשיירא יהא לו שינוי בגדים כשל נכרים בלא שעטנז ואם ילך במלבושי יהודים שמזיק לאחרים ונמצא גורם רעה לכלם והגורם טובה לרבים כאלו עשאה בידים וכן הגורם רעה לרבים. מעשה בחסיד אחד שהלך בדרך עם החבורה. אמרו לו תלבש בגדי מקטרון שלא יכירו בך. אמר מפני שתפור בשעטנז לא אלביש תפשו אותו והוצרכו לפדותו ואותו חסיד טרח עד שפרע כי אמר אני גרמתי. וכל מי שצריך לילך בדרך צריך שיכין מלבושים בחוטי קנבוס או במשי שלא יהא שעטנז שיהא מזומן לו כשיצא לדרך:
ספר חסידים · סימן קצ״ט
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.