בכל דרכיך דעהו (משלי ג ו) כל אדם ירא שמים כשהוא כועס על עוברי עבירה ישקול כעסו כדי שתהא דעתו מיושבת עליו בינו לבין עצמו ויליף ממשה רבינו כשכעס על בני ראובן אמר תרבות אנשים חטאים לפיכך בן בנו נעשה עבד לפסל מיכה אע"פ שלשם שמים הוא כעס הכל צריך מדה וכן בשחוק של מצוה לא ידחוק פי' העושים המצוה ברוב שחוק אל ידחקו הכעס:
ספר חסידים · סימן קל״ז
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.