שורש החסידות יראה כשאדם מתאוה לדבר הנאה ועוזב את יצרו מפני יראת השם ולא שירא מפני פורענות עולם הבא ולא בשביל הנאת העולם הזה והעוה"ב אלא ירא פן לא יהיה תמים באהבת הבורא יתברך שמו שנאמר (דברים יח יג) תמים תהיה עם ה' אלקיך וזהו הנקרא ירא ה'. והגדר הגדול והמופלא עזיבת המאכלו' כי שביעת המאכלו' מביאים לידי הרהורים רעים. כיצד היה לפניו מאכל מדגים או מבשר או משא' מעדני' אל ימנע מלאכול כלל אלא משום יראת ה' שלא למלאות כרסו עד כדי השגת תאותו וכן כשבאה לידו מצוה וקשה עליו לעשותה ואינו נמנע מלעשותה שכן מצינו באברהם עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה:
ספר חסידים · סימן י״ב
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.