נביאי הבעל היו מתקנין להם לישראל פסל ומכשפין את ישראל ומציירין כדמותן כמו שמתקנין בשעוה. והיו מייסרין את ישראל ביסורין. וכשהיו באים אצל בעלי כשפים לרפאותם היו אומרים לו עבוד ע"ז פלוני ותתרפא. וכשהיה משתחוה לפסל היו שוברים הצורה ומתרפא. וא"ת למה היו ישראל נענשין וכן אם גזרו למעלה על אדם לזנות למה גובין ממנו שנאמר אשתך בעיר תזנה. וכן אבשלום עם פלגשי אביו. אלא כך הענין מגלגלין חובה על ידי חייב. ומי שלבו תמים אין גוזרין עליו כי אפי' בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ואחר (ר"ל אלישע אחר) טינא היתה בלבו:
ספר חסידים · סימן תתשנ״ט
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.