הנפש נבראת שתהא זכה וטהורה מעון שהרי אין יצר הרע שולט עד שיצא מרחם אמו. כמו שאמר אנטונינוס בפרק חלק לפתח חטאת רובץ. וכן כתיב (בראשית ח כא) כי יצר לב האדם רע מנעוריו משננער לבא בעולם. אם כן עשו הרשע שעקר מיטרין של אמו כדאמרי' בבראשית רבה ושיחת רחמה וכן אמר ביומא פרק יום הכפורים אילחישו לה ולא אילחישה קרי עליה זורו רשעים מרחם אלא אלו שבבטן יש להן יצר הרע הן אותם שנבראים מן תתקע"ד דורות שבבטן יצרם והן עזי פנים שממרין באביהם ובאמן ולכך נשלחה איבה בין יעקב ועשו בקטנותם פן ילמד יעקב מעשו וכן אין לב צדיקים עם לב רשעים. ולפי שיצר לב האדם רע העלים ממנו שמות הקדושים פן יעניש את חבירו. שנאמר גם את העולם נתן בלבם העלם כתיב שהעלים השם הנכבד:
ספר חסידים · סימן תתשל״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.