כשהצדיקים יושבים בבגדים נאים ובעידונים רבים הרשעים עומדים בחוץ ורואים ממרחק. ויש רשעים גמורים שאין מניחים אותם לקרב ולדעת אלא על ידי שמועה שמגידים להם ויש להם רשות לפעמים להקיף הצדיקים ולראות דרך חורים וסדקים סביב רשעים יתהלכון והצדיקים מקיפים ורואים את הרשעים ואם צדיק היה רואה בנו או אחיו או אחד מקרוביו בגיהנם היה מצטער אז לא יקרב לראותו ויש צדיק אם יראה אביו או בנו או אחיו מומר אינו חושש אם היה אמת אז רואהו רק שלא יעצב כי בגן עדן אין שם עצבון כי לויתן ראשו בגן עדן וכתיב (איוב מא יד) לפניו תדוץ דאבה:
ספר חסידים · סימן תתש״ל, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.