אל יבייש את חבירו אפילו בדבר שהוא לא היה מתבייש. כגון ראובן שבא אצל שמעון ואמר לו תלוה לי או תשאיל לי והוא ירא להאמינו אפילו בפני עדים פן יוציא בקושי מתחת ידו אם אותו יאמר לו יתבייש ולא פלוני יהיה ערב שלי אל תאמר לו אז אלוה לך אלא אמור לו אחשוב בדבר ולך בסתר אצלו ואמור לו אם תחפוץ להיות ערב של פלוני אז אקח אותך ואם לאו לא אקח אותך ואם נתן לך רשות אמור לו אע"פ שפלוני לא יפרע לך תן אתה לי ואם יקח אותו בלא רשותו אם יהי' ערב והוא ירא פן לא יפרעו לו הרי זה גורם שחבירו מצטער על ידו ועוד גורם שישנא אותו שלא רצה להיות ערב שלו:
ספר חסידים · סימן תתרפ״ט
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.