אדם שגמר בלבו צריך להוציא בשפתיו. ואם אדם שדובר אמת בלבו חושב וגומר בלבו יכתוב שלא ישכח מחשבותיו ולא יחל דברו. ואם אינו יכול לעמוד בו ילך אצל חכם ויתיר למחשבותיו אע"פ שלא הוציאם בשפתיו אלא שגמר בלבו. לפיכך על כל מחשבותיו יהרהר שלא יהא במחשבותיו כלום כל זמן שלא הוציאם בפיו. אע"פ שכתוב (תהלים קיט קו) נשבעתי ואקיימה לשמור מצותיך לא ישבע בזמן הזה ולא ידור לעשות מצוה שמא לא יקיים. וכתיב (קהלת ה ד) טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם או לא תקיים:
ספר חסידים · סימן תתרנ״ט, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.