ספר חסידים · סימן תתרנ״ז

כתיב (מלאכי א ו) ואם אדונים אני איה מוראי. למה בלשון רבים אדונים כי השליח מדבר כאילו תלוי בו והוא ביד ה' שנאמר ויאמר ה' הרבה ארבה את זרעך כאלו המלאך תולה בו. וכתיב (בראשית טז יג) ותקרא שם ה' המלאך הדובר אליה אתה אל רואי ואמר דניאל ואיך יוכל עבד אדוני זה לדבר עם אדוני זה. אע"פ שיש שרים למעלה כדכתיב השרים הראשונים השר הגדול. ולא יקראו המלאכים לשרים אדונים אע"פ שממונים עליהם לפי שאין למלאכים מלך אלא הקב"ה בלבד. ואשר כתיב (תהלים סח יג) מלכי צבאות ידודון ידודון כאלו כתיב מלאכי צבאות והממונים על המלכים אינם אדונים על העניים וכתיב (תהלים ח י) ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ שלא יאמר מלאך למלאך אחר אדוני. והמלאך שאמר להגר הרבה ארבה זרעך היה ממונה להרבות זרע ישמעאל. ואם יקשה אדם מה ברכה היה שבישר הקב"ה לאברהם אבינו להרבות זרעו של ישמעאל ולבסוף אין להם חלק באלהי ישראל. כך יוכל לומר בעשרת שבטים אלא בימות המשיח יהיו טובים ועובדים לישראל כדכתיב (ישעיהו סא ה) ורעו זרים צאנכם. וכתיב (ישעיהו ס ז) כל צאן קדר יקבצו לך. ועוד בימי אברהם היו שומרים מצות אברהם ואחר דורות טעו. ואם אדוני' אני איה מוראי. נקרא הקב"ה אדון לעליונים אדון לתחתונים מה שכתוב (יהושע ה יד) שר צבא ה' עתה באתי אע"פ שהוא לא יקרא אדון לפי שאין למלאכים מלך אלא הקב"ה שנאמר למלך שמיא מ"מ נקרא אדון ע"ש רבם האדון ה' צבאות: