לאחר שמתו נביאים האחרונים מכאן ואילך לא נתנה לעליונים רשות ולא לתחתונים להרבות פסוק אחד כיצד לעליונים המלאכים לא יוסיפו פסו' אחד כגון פליגי בה תרין מלאכי ברקיע לא יוסיפו לדבר שום פסוק שאינו מן המקרא. וכן התחתונים כגון אליהו הכל מעשרים וארבעה ספרים מפני שלאחר שפסקו הנביאים לא ניתן לכתוב פסוק אחד ולא אות אחת שנאמר אל תוסיף על דבריו לכך עשו מסורות מכ"ד ספרים סך פעמים אותה תיבה בקרייה כי ידעו שאין להוסיף אות אחת ומה שכתוב הלא הם כתובים על דברי חוזה במדרש עידו. אנשי כנסת הגדולה אמרו מה שהוצרכו לדרוש כבר ואין נביא רשאי לחדש דבר על עשרי' וארבעה ספרים לא מלאך ולא אליהו אלא כל מה שעוסקים מלאכים וצדיקים בגן עדן רק בעשרים וארבעה ספרים ובתורה ושל בעל פה:
ספר חסידים · סימן תתרט״ז
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.