רב אחד היה אומר ההלכה לתלמידיו ובא אחד ורצה להגיד לרב ענין הפסד ממון שלו ומנעו החכם. אמרו של בית רבן גמליאל לא היו מניחין לומר בבית המדרש אסותא כשאדם מתעטש מפני בטול תורה. וכן זה אם היה אומר לו שהפסיד היה מפסיקו מן הלימוד כי מן הצער לא היה לו לב ללמוד וכן כשאדם הולך להתפלל אל יגידו לו דבר מועט שמצטער בו או דבר שחוק או דבר שצריך להעמיק בו לפי שלא יוכל להתפלל בכוונה וכתיב (משלי ד כג) מכל משמר נצור לבך:
ספר חסידים · סימן תתר״ז
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.