אם יש אדם שרגילים בני אדם אצלו אל ישכיר עצמו ללמד תינוקות כי יבואו אצלו ולא יוכל לעסוק בתינוקות בטוב ואל יאמר אדם הואיל ואני מלמד ילדים ביום אשכים ואלמוד לעצמי בבקר מפני שנמצא שישן כשצריך ללמד לנערים והוא קבל שכר ללמדם בטוב אל ילך אדם לבית חבירו או בכל מקום שיש שם מושכר לעשות מלאכה כי אם תדבר עמו ממעט במלאכת חבירו ואפילו אם יראה חבירו בעל הבית יתבייש לומר לשכירו מאומה וגם לזה המבטלו:
ספר חסידים · סימן תתר״א
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
