מנחת חינוך · סימן צ״ט, א׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

שנצטוו כו'. הדינים מבוארין בר"מ הכה"מ פ"ח וט' ויו"ד. ואכתוב בקיצור. בגדי כהונה ג' מינים בגדי כהן הדיוט ובגדי כה"ג והם בגדי זהב ובגדי לבן שעובד כה"ג ביום הכפורים בקדשי הקדשים ועיין במס' פרה דפ"א בבגדי לבן נעשית. ולמאן דאמר ג"ש חוקה מיום הכפורים אם כן נעשית בבגדי לבן לא בבגדי כ"ה דיש חילוק ביניהם כמש"א אי"ה והר"מ פ"א מפ"א כ' דהעושה אותה לובש ד' כלים של כה"ד. ובמ"ל תמה דהא ילפינן חוקה כו' והניח בצ"ע ע"ש. ובגדי כה"ד ד' בגדים כתונת ומכנסים ומגבעות ואבנט. כתונת הי' של פשתן לבד וכל חוט כפול ששה הי' היינו שזור עמ"ל פ"ח והוא לעכב והי' מעשה אורג לא מעשה מחט דהיינו לחתוך הפשתן ולתפור דמבואר ביומא דבגדי כהונה אין עושין מעשה מחט רק נארג למדת הכתונת אך הבית יד של הכתונת נארג בפ"ע ומחברין אותו אל הכתונת בתפירה כ"ה בש"ס ור"מ והיתה עשוי' משובצות באריגתה שהוא בתים ובתים כמו בית הכוסות. ודעת ראב"ע דכתונת של כה"ד לא הי' משובץ והר"מ והרמב"ן דעתם שהי' משובץ. ובמ"ל הביא ראיה לדבריהם. ואורך הכתונת עד למעלה מן העקב לא ארוך ולא קצר. מכנסיים היו ג"כ של פשתן לבד וחוט כפול ששה והם ארוכין מתחילין למעלה מן הטבור קרוב מן הלב עד סוף הירך שהוא הארכובה ואין להם לא בית הנקב ולא בית הערוה וגם כן היו ארוג ולא מעשה מחט דכל בגדי כהונה אין נעשין מעשה מחט אלא מעשה אורג. מגבעות ג"כ של פשתן כפול ששה ומעשה אורג. ודעת הר"מ דהי' כמו מצנפת של כה"ג והיתה ארוכה ט"ז אמות אלא שחילוק יש בלבישה דכה"ד צונף ככובע וכה"ג בע"א דכורך על ראשו מגלגל וחוזר ומגלגל. והראב"ד סובר דמעשה המגבעות הם משונים ממצנפת של כה"ג דכה"ד הרי הוא ככובע ושל כה"ג ארוך הרבה וכורך כריכות הרבה. וביומא י"ב ובמקומות הנרשמים מביאים תוס' בשם ריב"א דהחילוק הי' דמצנפת של כה"ג הי' קצרה שהי' צריך להניח תפילין וציץ. וכובע של כה"ד הי' רחבה דלא הי' לו ציץ. ובתוס' הקשו מה שמבואר לעיל דאם אירע פסול לאחר תמיד של שחר במאי מחנכין אותו כו' הא לובש המצנפת וקודם הי' מלובש במגבעות. ותי' דזה לא חשיב חינוך כיון דשוים הם אלא שזו קצרה וזו רחבה ע"ש וכצ"ל לדעת רמב"ן והר"מ כיון דהוו שוים לא חשיב חינוך אבל לדעת ראב"ד דהיו משונים במעשיהם כמ"ש בדבריו אין מעשהו של זה כו' אם כן חשיב חינוך והדק"ל דהי' חינוך וצע"ק. ולעיל הביא המ"ל ראי' לדעת הר"מ דהכתונת הי' משובץ אף של כהן הדיוט מכאן ע"ש. וכן מבואר שם דאין בין כה"ג לכה"ד אלא אבנט מבואר ג"כ דאין חילוק בין מצנפת ומגבעות אלא בלבישה ולא בעשייתם.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.