מנחת חינוך · סימן פ״ה, א׳

לשבות כו'. עמש"ל בדיני הלאו וכאן כתבה התורה עשה והעובר ע"ז חייב סקילה וכרת כמש"ל. ולכאורה בלאוין שאין בהם כרת דנדחים מפני עשה דעדל"ת כתבה התורה עשה גם כן ואין ע"ד עול"ת כידוע אבל בלאו שיש בו כרת ומב"ד דבלאו הכי אינו נדחה אם כן ל"ל העשה אך נ"מ לענין שמחויב להביא עולה עם החטאת דעולה מכפרת על עשה עיין זבחים דף ו' ע"ב. והנה לקמן מ' שכ"א גבי עשה דשביתת יום טוב כתב הרב המחבר דנוהג בנשים ג"כ אף דה"ל מצות עשה שהז"ג מכל מקום כיון דאיכא לאו ג"כ מוזהרים על העשה אף שהזמן גרמא והתוספות קדושין סוגיא דמצות עשה שהזמן גרמא חולקים ע"ז וסוברים דבכ"ע אין הנשים מוזהרים על העשה כמש"ל וע' משנה למלך בסוף הספר אם כן לשיטת הרב המחבר כאן גם כן מוזהרות על העשה. וקשה למה לא כתב כאן במצוה הקודמת דנוהג בזוב"נ כדרכו והיא נ"מ כמש"ל. ולכאורה לשיטת התוס' דנשים אין מוזהרות בעשה דיו"ט דהו"ל הזמן גמרא אם כן אפשר בשבת ג"כ אין מוזהרות. אך אפ"ל דבעשה שיב"כ או מב"ד אף דהו"ל הז"ג מכל מקום נשים חייבות לכ"ע בעשה וגם התוס' מודים לזה. שו"ר בשער המלך פי"ב מה' יום טוב פלפל בזה ולא עיינתי בדבריו רק לפ"ר. ונראה שם מדבריו דגם בעונש כרת מכל מקום תלוי בפלוגתא הרהמ"ח ותוס' בקדושין אם כן לדבריו לדעת התוס' אין הנשים מוזהרים על העשה בשבת ג"כ ולדעת הרהמ"ח מוזהרים כמו ביו"ט. וצ"ע אמאי לא כתב הרהמ"ח ד"ז כאן דנוהג בנקבות מטעם שיש בו לאו עכנלע"ד דבעשה שיש בו לאו וכרת כ"ע מודים אף התוס' דמוזהרים בעשה ומכל מקום צ"ע אמאי לא כ' הרהמ"ח ד"ז דנוהג אף בנשים וצע"ק.