וכמה אנשים צריכים כו'. באמת מחמת טעם זה דצריכים שנים יותר בדיני נפשות היה סגי בפחות מכ"ג אך גזירת הכתוב הוא ושפטו העדה כו' עיין ריש פ"ק דסנהדרין ולעיל כתבתי דלכאורה כיון דמבואר בש"ס דמלקות במקום מית' עומדת וכ"כ ר"מ פי"א דכל הדברים שבדיני נפשות נוהג גם במלקות חוץ מג' דיינים אם כן למה ידונו על פי הרוב לחיוב כיון דליכא אלא אחד יותר ולמה לא ישווה מלקות לדיני נפשות לזה. אך באמת כיון דגזירת הכתוב דמלקות בג' אם כן ב' לגבי א' הוה ליה רובא דמינכר יותר מב' בד"נ בשלמא בד"נ דגזירת הכתוב דצ"ל כ"ג ובא' המכריע אין רוב גמור אינו מכריע לחוב וגם שנים יתירים אין רוב גמור אך גזרת הכתוב דעפ"י ב' מכריעין לחוב אבל במקום דסגי בג' כיון דשנים הוו שני חלקים לגבי הא' הוה ליה רובא דמינכר ועיין סברא כזו בתר"י פג"ש דג' שאכלו ושנים אכלו פת וא' ירק מצטרף דהוי רוב דמינכר וששה אכלו פת וד' אכלו ירק אף דהוי שנים יותר כיון דל"ה ב' חלקים יותר ל"ה רוב גמור וה"נ. ובדיני נפשות גזירת הכתוב דשנים יותר הולכין לחוב ובדיני מלקות דגה"כ דסגי בג' שנים לחוב הוי רוב דמינכר:
מנחת חינוך · סימן ע״ח, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.