שלא ישמע כו'. הוא בסנהדרין זיי"ן ושבועות ל"א ור"מ פכ"א מסנהדרין ומבואר בר"מ דגם מוזהר ע"ז מפסוק שמוע בין אחיכם וכ"ה בסנהדרין שם ובשבועות מפסוק מדבר שקר כו' והר"מ נקט כל הדרשות והרהמ"ח אינו מביא פסוק דשמוע וע' תוס' שבועות שם:
מנחת חינוך · סימן ע״ד
2 קטעים, בנוסח המקורי.
שאין דנות כו'. ולפי זה בכל הפסולים לדין ליכא לאו זה ולענ"ד דלאו זה נוהג בכל הפסולים ובנשים אם הבע"ד קבלו עליהם באופן המועיל נשים ופסולים לדון לפניהם ד"ת מצווים על לאו זה שלא לשמוע כו' עיין ח"מ סי' כ"ב. גם נראה דלאו זה הוא ענף מדינים ומוזהרי' עליו כל באי עולם אפילו ב"נ בין להר"מ בין להרמב"ן שהבאתי דבריהם בענין הדינים שמוזהרים ב"נ דזה מבי' להטות דין כמ"ש הרהמ"ח לקמן מצות לא תתאוה דב"נ מוזהר וה"נ כאן כנ"פ:
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.