מנחת חינוך · סימן ז׳, כ״ו

לדעת הר"מ, והרמב"ן ז"ל וכו'. ענינים אלו באו בארוכה בעיקר התשיעי בס' המצות להר"מ והרמב"ן ובתוס' בכמה סוגיות ולבאר הכל ע"נ צריך קונטרס מיוחד ע' בדבריהם ונלע"ד להר"מ דאין לוקין אלא מלקות א' דהוי משם א' עי' בסה"מ אם כן אם אכל חצי זית נא וחצי זית מבושל מצטרפים כי הלאוים שהם מש"א מצטרפים עיין ר"מ פ"ד מהמ"א הט"ז וי"ז ומסיים בזה הכלל כל שהוא משם א' מצטרפין לכזית ולא כ' כאן דסמך עמ"ש שם ובפ"ה דנזיר כתב דאיסורי נזיר מצטרפין וכן שם פ"ד מהמ"א דשם הוא חידוש דהוי משני שמות דלוקה על כל מין ומין אם אכלם כא' ע"ש ופי"ט מה' פסה"מ דנותר ופיגול מצטרפין לכזית אשמועי' אף דחלוקין בעונשין דבכ"א כתב מקרא מיוחד לעונש ע"ש אבל כאן אפשר דאין חידוש כלל כיון דכתב דלוקין על שניהם פ"א מלקות דהוי משם א' אם כן ה"ה דמצטרפין לכזית כמו דכייל שם במ"א כל דהוי משם א' מצטרפין ומכל מקום צ"ע ואפשר כיון דמ"מ נפרטים כ"א אף דלענין אם אכל שניהם ה"ל ש"א לשיטת הר"מ מכל מקום לענין צירוף אין מצטרפין ואינו מבואר להדיא דמצטרפין וצ"ע. מ"ש פיגול ונותר חידוש הוא דחלוקין בעונש ע' כריתות דף ג' ובמ"ל פח"י מה' מעה"ק באריכות ולכ"ע אם אכל פיגול ונותר בהעלם א' חייב שני חטאות דהוי שני שמות ע"כ הוא חידוש דמצטרפין חצי זית מזה וחצי זית מזה וצ"ע. והענין ארוך מאוד. וכשיזכני השי"ת אכתוב קונטרס מיוחד. ועמ"ל פרק ד' מה' שגגות ה"א ומכל מקום נ"ל כצד הזה שמצרף נא ומבושל כיון דהוי לאו א' להר"מ ונראה דאם אכלם ע"י צירוף צריכה להיות ההתראה (דצריך לפרש הלאו עיין ר"מ ה' סנהדרין) משום לאו אל תאכלו נא ומבושל ואם התרו משום נא לחוד או מבושל לחוד אין זה התראה כי מכל מקום הוי דברים חלוקים ואם התרו בו משום א' לחוד אפשר לא ידע מהשני ודומה לו שאינה עבירה על כן צריך להתרות בו בפירוש משום שניהם ובאוכל נא או מבושל גם כן פשיטא לי דצריך להתרות משום נא או מבושל אבל אם אוכל נא והתרו בו משום מבושל או להיפך ודאי אין זה התראה כיון דהם שני מינים וע' שבת ע"ג ע"ב ותוד"ה משום זורע ואי"ה יתבארו ענינים אלו מעט מעט במקומות מפוזרים וכעת באתי רק להזכיר.