מנחת חינוך · סימן ס״א, ז׳

ד) ה) החרשת והשוטה דעת הר"מ שאין להם קנס ובראב"ד השיגו והובאו דבריהם בטור ובמ"ל פי"א מה' אישות ה"ח האריך מאוד וע"ש ד"ה זאת תורת הביא הרבה דעות דס"ל כהר"מ דאין להם קנס והרבה סוברים כראב"ד דיש להם קנס. והנה להסוברים דיש קנס לחרשת ושוטה ל"מ ביש לה אב דיש לאב קנס הן בקטנות והן בנערות ככל נערה בתולה אלא אפילו אין לה אב והיא נערה יש לה קנס אפילו להסוברים דמחלה מכל מקום שוטה לאו בת מחילה היא וכן חרשת עח"מ סי' רל"ה ואם יש להם אב והשיאה אביה נפטר מקנס כי הוי נשואין מן התורה אבל באין להם אב בשוטה כיון דאין להם קדושין ונשואין כלל אף מדרבנן אם כן בודאי לא נפטר מקנס אך בחרשת שיש לה נשואין מדרבנן אפשר כיון דתיקנו רבנן נשואין נפטר מקנס אם נשא אותה או אפשר דלא נפטר וד"ז אי דרבנן מפקיע ד"ת הדברים עתיקין בכ"מ בש"ס אך על כל פנים במגרשה בודאי יש לה הכתובה מן התורה להשיטות שהבאתי לעיל דיש למפותה כתובה מן התורה במגרשה דאם דרבנן לא מפקיע ד"ת אם כן יש לה בתורת קנס ואם הדרבנן מפקיע ד"ת והוי כאילו הי' הנשואין מן התורה מכל מקום במגרשה מחויב ליתן לה אפילו בנשואה מן התורה כמש"ל אך לשיטות שאין סוברים כן וסוברים דיש לה רק כתובת בעולה יש נ"מ אי דרבנן מפקיע ד"ת או לא. ומוכת עץ אי יש לה קנס אינו מבואר בר"מ ובטור מביא דיעות בזה ועמ"ל מה שפלפל בזה. והנה להסוברים דיש למ"ע קנס אם כנסה דנפטר מקנס אך יש לה כתובת בתולה להסוברים דמפותה יש לה כתובה מן התורה כבתולה דכך גזירת הכתוב כמש"ל אם כן ה"נ ולפי זה משכחת לה מ"ע כתובתה מאתים בכה"ג ע' בסוגיא דכתובות: