מנחת חינוך · סימן ס״א, כ״ו

ונערה או קטנה שנתארסה ונתגרשה או מת בעלה דעת הר"מ דהקנס שלה מגזירת הכתוב אבל בו"פ הוא לאביה עיין פ"ב. והרבה ראשונים חולקים וסוברים דגם בו"פ שייך לה לעצמה ובמקום דשייך מחילה אין למפותה כלום שמחלה ע' רא"ש וטור ואין כאן מקומו לפלפל בדין. ואם לא עמדה בדין עד שמת האב או שבגרה או נשאת שייך הבו"פ לה אף דהוא ממון ותיכף זכה האב ומכל מקום דין קנס יש לו כ"ה בש"ס ור"מ וע' תוס' הטעם. ולהראב"ד כיון דאגמ"ל דשייך לה ממילא מפותה מחלה כדעת י"מ שהביא הר"נ והבאתי לעיל לענין קנס. ובו"פ הוי ממון ומשלם ע"פ עצמו. וכ"מ כאן והרב המגיד פ"ה מחובל תמהו אהר"מ דבה' חובל כתב דפגם הוי קנס ופטור ע"פ עצמו וע"ש ובמש"ל במצות חובל בעז"ה. ומ"ע להרבה שיטות יש לה קנס כמש"ל אם כן בודאי בושת יש לה ואף להפוסקים דאין לה קנס מכל מקום בושת לא תלוי בקנס להרבה שיטות כמ"ש ופגם אפשר דאין לה כיון דלא היתה בתולה ואפשר דיש לה דמ"ע פתחה סתום לקצת שיטות אבל להסוברים דמ"ע פתחה פתוח נראה דאין לה פגם עמ"ל הלכות אישות. ובו"פ ג"כ אין דנין האידנא דצריך ב"ד סמוכין עחה"מ סי' א' וסמ"ע וט"ז שם. וע' פ' החובל ור"מ פ"ג מה' חובל דהמבייש את הקטן אם כשמכלימין אותו נכלם חייב בבושת וא"ל פטור אם כן כאן במפתה קטנה דאינה נכלמת פטור מבושת. אך יש לחלק גבי חובל הבושת לקטן ואף לקטנה ואינה לאב עבש"ס ור"מ והכא הבושת לאבי' אפשר מחמת דמבייש את האב חייב בכ"ע ואף דשוטה ג"כ פטור ול"א דמבייש לאב ז"א דבשוטה ל"ש בזיון דאב ע"ש פרק החובל ומכל מקום אפשר דהבושת הוא מחמתה רק האב זכה אם כן ל"ש בושת בקטנה כ"כ. אך דנרא' מהש"ס דהבושת הוא מחמת ביוש האב אם כן בכ"ע חייב אך בקטנה שאין לה אב דשייך לה אם כן בקטנה ביותר אין לה וצ"ע היטב בש"ס כאן ובהחובל ועיין תוס' סנהדרין ע"ג ע"ב ד"ה במפותה כתבו דאפילו מפותה יתומה או נתארסה ונתגרשה שהקנס שלה דאמרינן דאין לה קנס דמחלה כמש"ל מכל מקום משכחת לה קנס אם אמרה בפירוש בשעת ביאה שאינה מוחלת מגיע לה הקנס ע"ש: