מנחת חינוך · סימן ס״א, כ״ב

ו) חרשת להר"מ דפטור מקנס פטור ג"כ מבו"פ ודעת הטור וש"פ דשוטה וחרשת חייב אפילו בקנס מכ"ש שחייב בחרשת בו"פ אע"ג דגבי שוטה ל"ש בושת מכל מקום בחרש שייך בושת עיין פרק החובל דהמבייש את השוט' פטור והמבייש החרש חייב וכ"פ הר"מ פ"ג מהלכות חובל ע"ש. וגם נראה דפגם שייך ג"כ כיון דיכולין לדור עמה וחז"ל תקנו נשואין לחרש וחרשת אבל בשוטה ל"ש פגם כי אין לה דעת כלל ואין אדם דר כו' ודברי הר"מ תמוהים לי שכ' גבי אונס כאן דד' בנות אף על פי שאין להם קנס יש להם שאר דברים וחשיב חו"ש וכתב דיש להם צער ובו"פ אין להם עכצ"ל כיון דנשים אלו אין תלוי בקנס גבי אונס צ"ל דאין להם בו"פ בכ"מ וכלל חרשת ושוטה כאחד ובאמת תמי' דבפי' מבואר בב"ק דדוקא שוטה אין לו בושת אבל המבייש חרש חייב בבושת אם כן למה פטר בחרשת באונס וצ"ע. ואי"ה בפ' תצא יבואר. אך במצוה זו במפותה פוסק דאין לה קנס ואין לה בו"פ. ולדעת הפוסקים דחרשת אפילו קנס יש לה ה"ה בו"פ או אפילו הסוברי' דא"ל קנס מכל מקום בו"פ אין תלוי בקנס לשיטתם: