ב) הממאנת כבר כתבתי דמיירי באין לה אב דאי יש לה אב אינ' מתקדשת למיאון רק בנשאת ובנשאת בלאו הכי אין לה קנס וגם אם פ"א נשא' מדעת הוי כמו שאין לה אב דיצת' מרשותו אם כן הקנס שייך לה אך אין לה קנס מחמת חזקת בעולה ומכל מקום בו"פ אין לה ג"כ כיון דשייך לעצמ' מחלה ונראה מסתימת ד' הפוסקים דאף בקטנה שייך מחילה אך לדעת הר"מ שכתבנו לעיל דבה' מלכים נראה מדבריו דקטנה ל"מ מחיל' אם כן קשה למה אין לה בושת לדעת הר"מ דאפילו בבעולה גמורה לדעת הר"מ יש לה בושת כמ"ש ומכל מקום פגם ניחא דאין לה כיון דמחזקינן בבעולה אם כן לא פגמה ואין פגם בבעולה כמ"ש:
מנחת חינוך · סימן ס״א, י״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.