מנחת חינוך · סימן תקע״א, ב׳

ואין איסור משום אתנן ומחיר רק הם בעצמם כגון שנתן טלה או יין ושמן אסורים הם עצמם למזבח או אבנים לביהמ"ק אבל שינוייהם מותר כגון נתן לה מעות מותרת לקנות קרבן או נתן חיטין ועשאתן סולת או זתים ועשאתן שמן וכדומה מותר דגזה"כ דלא שינוייהם דנשתנו מותרים בכ"ע דב"ה סוברים כן והלכה כותייהו. ועיין בב"ק דף ס"ה ע"ב דר"א סובר דגנב טלה ונעשה איל אף דהוי שינוי דממילא קנה ובברייתא מבואר דאינו קונה ומוקמינן ברייתא כב"ש דהכא דסברי שינוי במקומו עומד ולב"ה דסברי שינוי קונה אף שינוי ממילא קני כגון טלה ונעשה איל ועיין בר"מ בפ"א מה' גניבה דפוסק דאף שינוי ממילא קונה ועיין בחוה"מ סי' שנ"ג אם כן צ"ע על הר"מ כאן דכתב נתן חיטין ועשאתן סולת וכו' זתים וכו' דהו"ל שינוי מעשה בידים ולא כתב רבותא טפי דאפילו שינוי דממילא כגון דנתן טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור ג"כ נפקע אתנן ומחיר ומותר להקריבן וצ"ע. ונראה שם בסוגיא דשינוי החוזר כמו לענין גניבה וגזילה אינו קונה ה"ה דל"מ לענין אתנן ומחיר. מה שהבאתי לעיל דמחובר נאסר משום אתנן ע"כ במקום דל"ה שינוי כגון שחוזר כי בנשתנה מותר דקיימא לן כב"ה הם ולא שינוייהם וז"פ. וכן וולדותיהם מותרים וזה מבואר בר"מ פ"ג כאן אפילו אם נתן לה בהמה מעוברת או הי' מחיר בבהמה מעוברת ג"כ הוולדות כשרים עיין בר"מ פ"ג כאן ובגמרא. ואם נתן לה הולד מבהמה מעוברת כגון שנתן לה הבהמה לוולדה או מחיר כה"ג שהקנה הוולד מבהמה מעוברת כגון בהמה לוולדה עיין בחוה"מ סימן רט"ו אם הוולד נאסר משום אתנן ומחיר וצריך לעיין בדבר עיין בתוס' בב"ק שם ובע"ז דף מ"ז בתוס' שם ובתוס' תמורה דף למ"ד ע"ב דהקשו דבע"ז אמרינן דשינוי היינו חיטין ועשאן סולת יותר טוב מולד ויותר סברא להתיר מולד דל"ה שינוי כ"כ גבי נעבד ובאתנן סברי ב"ש להיפוך דאסרו שינוי והתירו הוולדות ותירצו דגבי נעבד ניחא ליה בנפחי' ע"כ שינוי יותר יש להתיר אבל באתנן דדעתה על הפרה ולא על הוולד יותר יש להתיר הוולדות משינוי. ע"ש אם כן בכה"ג דעיקר דעתה על הולד כגון שנותן לה רק הולד אפשר דאסור אך זה לב"ש דאסרו שינוי רק וולדות מתירים מטעם הנ"ל וכאן בנתן לה הולד ל"ש זה ואסור אבל לב"ה דמתירים גם שינוי אם כן אפשר מותר מטעם שינוי ותלוי בשני הדיעות דבחוה"מ סי' שנ"ד אם לידה הוי שינוי אף דשם מיירי לענין האם מכל מקום לענין הולד ג"כ (עיין בר"מ פ"א מה' גניבה) אך באמת בע"ז מסקינן דלידה לא הוי שינוי אם כן בכה"ג לכ"ע אסור. ואל יקשה לך לשיטה זו דסוברים בחוה"מ דלידה הוי שינוי מגמרא דע"ז דמבואר דלידה ל"ה שינוי אפשר לענין מזבח חמור יותר עיין בתוס' בע"ז שם דף ס"ו ע"ב בד"ה כל האיסורים וכו' על כל פנים לענין מזבח מסקינן דל"ה שינוי וסברא זו דאין דעתה אולד ל"ש כאן בנתן הולד ג"כ אסור משום אתנן ומחיר כ"נ ובאתי רק לעורר. שוב ראיתי בקצה"ח סי' שצ"ד שמביא ראיה לדעת הר"מ דולד ל"ה שינוי מגמרא דע"ז שהבאנו ולפמ"ש אין ראיה כ"כ דלמזבח חמיר ע"ש. לעיל כתבתי דאינו חייב על אתנן ומחיר בזובח שוב ראיתי בספרי מביא לא תביא וכו' נאמר כאן תועבה ונאמר להלן תועבה. לא תזבח שור וכו' אשר יהי' בו [כל] מום מה תועבה האמורה להלן זובח אף כאן זובח מבואר להדיא דעל זביחה ג"כ חייב כמו בע"מ מכל מקום נראה דעל הקדישו אינו חייב כן נראה (ועיין ברש"י בחומש דפירש גם וכו' לרבות שינוייהם ועיין ברמב"ן על התורה שתמה דזה דברי ב"ש אבל ב"ה דרשו הם ולא שינוייהם והלכה כב"ה ועיין ברא"מ). שוב ראיתי הדבר מפורש בזבחים דף קי"ד דאתנן חל על וולדות במעי אמו וכן מחיר כמ"ש. ועיין בנדה דף מ"א מבואר ג"כ כן ע"ש. וע"ש ג"כ דמבואר ד"ז במעי קדשים וקסבר וולדות קדשים בהווייתם הם קדושים ולא במעי אמם ועיין בר"מ בסוף תמורה שפוסק דוולדות קדשים במעי אמם הם קדושים ומכל מקום משכחת ד"ז בבכור דאינו קדוש במעי אמו וגם ד"ז שכתבו בבהמת חולין והר"מ לא ביאר זה דאפשר דהוא פשוט כיון דנתן הולד באתנן לא איתמעט מהם ולא וולדותיהם כנ"ב. והנה סולת יין ושמן אם הם גוף האתנן ומחיר עובר בלאו ולוקין בהעלן על גבי המזבח אך אם נתן לה טלה וכדומה שכתבתי לעיל בשם הספרי דחייב על הזביחה אפשר לומר דשחיטה הוי שינוי אם כן לאחר שחיטה נפקע איסור אתנן ומחיר ואינו חייב על הזריקה והקטרה אך נראה דשחיטה לא הוי שינוי עיין בב"ק דף ע"א ע"ב בתוס' ד"ה איסורי הנאה וכו' אף דנוכל לחלק בין תחילת שחיטה דלא הוי שינוי אבל שחיטה כלה הוי שינוי ע"ש מכל מקום נראה דל"ה שינוי ומכל מקום צ"ע עיין בחוה"מ ובאתי רק לעורר. ופרה אדומה ג"כ עובר על אתנן ומחיר ככל הקרבנות כ"ה פסק הלכה וכן פוסק הר"מ פ"א מה' פ"א. עיין לעיל במצות עגלה ערופה שכתבתי דאתנן ומחיר פסול בע"ע דכפרה כתיב בה כקדשים ודמיא לקדשים חוץ ממומין שגזה"כ שאינה פוסלת בע"ע. עכשיו נתיישבתי דמבואר כאן במשנה דתמורה עופות אסורים שהיה בדין מה מוקדשים שהמום פוסל אין אתנן ומחיר פוסל עופות שאין מום פוסל אינו דין שלא יהי' אתנן ומחיר פוסל ת"ל לכל נדר אם כן צריך ריבוי נגד הק"ו אם כן בע"ע דאין מומין פוסלין יש ק"ו ממוקדשים דאין אתנן ומחיר פוסל ואין כאן ריבוי דלכל נדר משמע רק לביהמ"ק אם כן אפשר דאין אתנן ומחיר נוהג אצל ע"ע ועיין לעיל ובאתי רק לעורר.