מנחת חינוך · סימן תק״ס, א׳

שנמנע ממזר לישא ב"י כו'. דינים אלו מבוארים בר"מ ואין להאריך במקום שהאריכו הם פט"ו מהא"ב ובטוש"ע אהע"ז סימן ד' וכבר בא באריכות מצוה זו בראשונים ובאחרונים מכל מקום אכתוב בקיצור קצת כדי שתדע על כל פנים ידיעת בית רב בזה. איזה ממזר כל שנולד מאחת מן העריות של ח"כ המבוארים בפ' אחרי חוץ מבא על הנדה הולד אינו ממזר וכשר ככל ישראל ואסרה התורה ממזר בב"י וכן ממזרת בבן ישראל ואם ממזר בא על ב"י או להיפך לרוב הפוסקים אפילו בלא קידושין ולדעת הר"מ דוקא לאחר הקידושין לוקין היא והוא ככל לאו שבתורה דכתיב לא יבא ממזר כו' ודוקא בישראל אבל גרים מותרים בממזרים דגרים לא נקראו קהל ד' וגרים עד כמה דורות והיינו גר שנשא גיורת לא איקרי קהל ומותרים בממזרים אבל אם יש ישראל באמצע כגון גר שנשא בת ישראל או ישראל שנשא גיורת הולד מהם ישראל לכל דיניהם ואסורים בממזרים והר"נ הקשה ע"ז בגר שנשא ממזרת דיש קידושין ואין עבירה למה לא נלך אחר הזכר ויהי' הולד גר ויהיה מותר בממזרת ע' בח"מ וב"ש מה שתירצו ע"ז והרהמ"ח פוסק גם כן כהר"מ וכן מבואר בש"ע והנולד מממזר וישראל הולד ממזר וכן הנולד מממזר וגר אף שאביו גר והיא ממזרת והו"ל יש קידושין ואין עבירה דממזר וגר מותרים לבא זה בזה והי' לנו לילך אחר הזכר והו"ל גר וכשר מכל מקום איתמעט ד"ז והו"ל ממזר גמור ע' בש"ע וכן מבוא' בדברי הרהמ"ח. והנה ממזר לכל התורה הוי כישראל רק לענין זה דלא ישא ישראלית וגם לא איקרי קהל ומותר לישא הפסולים דאסורים לבא בקהל כגון עמוני ומואבי ומצרי ואדומי ומבואר במשנ' בפרק עשרה יוחסין דמותר בנתינ' והנה לדעת הר"מ דנתינה אינה אסור' רק מדרבנן שפיר דחז"ל לא גזרו בפסולי קהל והיא מותרת בו דהיא גיורת אך לשיטת הסוברים דנתינה אסורה מן התורה בלאו דלא תתחתן אם כן למה ממזר מותר בנתינה דלא כתיב לא כו' בקהל כבר עמדו בקושי' זו התוס' ביבמות דף ע"ט והר"ן כאן במשנה ע' מה שתירצו. וממזר מותר לישא שפחה להר"מ דשפחה לישראל אסור רק מדרבנן התירו חכמינו זכרונם לברכה לממזר משום תקנות הבנים וממזרת אסור' בעבד דל"ש תקנות הבנים ע' בש"ע. אך אפילו לדעת הסוברים דשפחה ועבד אסורים מן התורה בלאו דקדש מכל מקום ממזר נושא שפחה דהוי קדש ועומד כיון דיצירתו בעבירה כ"כ התוס' וה"ה ממזרת לעבד מותר מן התורה רק מדרבנן שלא להרבות ממזרים ע' בש"ע.