ונוהג בכל אישי ישראל. ורק בא"י כי היא חובת קרקע וזה מצוה התלוי' בארץ ומדרבנן אף בח"ל ובח"ז נכתוב מה שהוא מן התורה ועיין בש"ע. ובעציץ שאינו נקוב מותר מן התורה אף בא"י עיין בר"מ פ"א. וכתב הרהמ"ח דעל הזריעה לחוד אף דלא נשרש חייב מלקות ועיין לעיל במצוה רצ"ח שהארכתי בזה בס"ד ותמצא נחת וא"צ לכפול הדברים ע"ש וידוע דעת הר"מ דקדושה שני' קדשה לע"ל אם כן אף האידנא אסור בא"י מן התורה ולמ"ד דלא קדשה אינו אסור מן התורה והדברים עתיקים:
מנחת חינוך · סימן תקמ״ח, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.