שנמנענו מלכרות האילנות כשנצור על עיר וכו'. ועז"נ לא תשחית את עצה וכו' מבואר בר"מ פ"ו מהלכות מלכים והרהמ"ח כתב כדי להצר לאנשי העיר וכו' ג"כ עובר בלאו וכ"נ הר"מ בסמ"ק שלו אך בס' היד לא כתב זה והרמב"ן במצות עשה שלו השיג על הר"מ וכ' דלהצר להם שרי רק השחתה בחנם אסור. והנה על אילן מאכל לוקה ועל שאר דברים אין לוקין ונראה דעל הלאו עוברים רק דאין לוקין כיון דאינו מפורש בקרא רק אילן מאכל וכ"נ מדברי הר"מ. והרמב"ן במצות עשה שלו שמנה בסמ"ק של רבינו מונה כאן עשה גם כן כי ממנו תאכל וכו' מ"ע היינו לאו הבא מכלל עשה והקוצץ אילן מאכל עובר בעשה ולא תעשה ע"ש. ועיין במש"ל נראה ששאר דברים הם מדרבנן ונוהג בכל אנשי ישראל ועיין בדברי הרהמ"ח:
מנחת חינוך · סימן תקכ״ט
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.