מנחת חינוך · סימן תקכ״א

שנמנענו מלחמול וכו'. מבואר בר"מ פ"כ מהל' סנהדרין ומה שמרשים כאן בפ"א מה' רוצח הוא טעות המעתיק דשם הוא הלאו של לא תחוס עינך האמור גבי רודף ומבואר בדברי הרהמ"ח במצוה תר"א לקמן בפ' תצא ומצוה דכאן הוא בר"מ פ"כ דסנהדרין. גם לשון הרב המחבר צריך להיות מהופך כי המצוה דכאן לא תחוס עינך ובערת וכו' ונכפלה להלן לא תחוס עינך נפש וכו' היינו ד"ק גם כן ועיין בר"מ מבואר גם כן כמ"ש ולשון הר"מ אסור לבית דין לחוס וכ"כ הרהמ"ח דנוהג בזכרים כי להם וכו' ונראה דאורחיה נקיט כי בנגמר דינו של רוצח מצוה ביד כל איש וכן אשה עיין בר"מ פ' י"ד מסנהדרין וכן בד"ק לאחר גמר דין למה לא יהיה המצוה על כולם כי מצוה לבער מבינינו וכו' כנ"ל ואפשר דהלאו הזה אינו עוברים הב"ד רק ברוצח כמ"ש כאן בתורה גבי רוצח וכן בד"ק דהוא בין איש לחבירו אבל שאר ח"מ כגון מחלל שבת וכדומה נהי דמ"ע על הב"ד מכל מקום בלאו זה אינן דהלאו הזה נכתב כאן ברוצח ולקמן גבי ד"ק וכן נראה מלשון הר"מ בפתיחתו להלכות סנהדרין בחשבון המצות ע"ש: