מנחת חינוך · סימן ת״ע

לבדוק בסימני העוף כו'. ע"ז נאמר כל צפור טהורה תאכלו כו' והרמב"ן חולק ע"ז כו'. מבואר בר"מ בפ"א מה' מ"א וכבר כתבתי לעיל בשם הפרמ"ג דמסופק כיון דתאכלו הוא רשות והלאו בא בכלל אם כן אפשר דאפילו בכ"ש עובר בעשה באכל עוף טמא ע' בפתיחה מה' שחיטה לענין שאינו זבוח אך כבר כתבתי דכל השיעורין בכזית. אך יש לספק לענין שלא כדר"ה אפשר דעובר על כל פנים בעשה כיון דאין הל' במניעה או בציווי ואפילו בציווי המ"ל בהלכות יסודי התורה מסופק דאפשר דהוא רק במניעה והדברים עתיקים מכ"ש דלא כתיב בלשון מניעה ולא בלשון ציווי וכבר הבאתי כ"פ בחיבור זה וא"צ לכפול הדברים. ונוהג בכ"ז ובכ"מ בזו"נ ובכל אישי ישראל ומ"ש דאפשר דעובר בעשה בשלא כדר"ה אל יקשה לך למה לא אמרינן בסוגיא דפסחים דף כ"ד הכל מודים בעוף טמא כו' או בנבילה כו' שם אמרינן הכל מודים לענין לאו דלוקין אבל עשה איכא ע' בס' מקו"ח באו"ח סי' תמ"ב: