שנמנענו מליהנות כו' וע"ז נאמר ולא ידבק כו'. ג"ז מבואר בר"מ פ"ד וכתב דהנהנה בכ"ש לוקה ובודאי אם עשה מעשה. והנה בדיני אה"נ הארכתי כ"פ בחיבור זה א"צ לכפול ועיין בספר משנ"ח בסי' ך' שהאריך הרבה מענין לענין ע"ש דבש מצאת כו'. וע"ש עוד דכ' דאפשר עובר על עשה דושרפת ג"כ וכתב דאינו אלא על הב"ד ואין נוח לי דנראה דכל ישראל מצווים כמו ע"ז וכדומה ואין להאריך דאינו נ"מ. ונוהג בכל אישי ישראל ובכ"ז מעהנ"ד שהיתה אז ופשוט. ולאוין אלו כיון דהוא משום לתא דעכו"ם אפשר הם מלאוים החמורים לענין תשובה ושאר ענינים המבוארים בח"ז אין צריך לכפול:
מנחת חינוך · סימן תס״ו
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.