להשבע בשמו ב"ה בעת שיצטרך כו' לפי שיש בזה גדולה בחקו ית' ועז"נ ובשמו תשבע כו' זה מבואר בר"מ פי"א מה' שבועות ודעת הרמב"ן דאינו מצוה רק לאו הבא מכ"ע. ע' בסמ"ק לרבינו מצוה ז' ובדברי הרמב"ן שהאריך ועיין בס' מג"א שם. ומ"ש בשם הרמב"ן מבו תדבק נתבאר במצו' הקודמת:
מנחת חינוך · סימן תל״ה
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.