שנצטוינו לאהוב הגרים כלומר כו'. מבואר בר"מ פ"ו מהלכות דיעות. ונרא' דה"ה עבד שנתחייב במצות גם כן בכלל מצות אהבת רעים דעבד נקרא רעהו כמבואר בב"ק וכ"פ בח"ז ובכלל מצוה זו ג"כ כיון שנכנס לדת כמ"ש הרהמ"ח מכל מקום אינו משמע זה כי עבד לא יקרא גר וצ"ע. וגם לא נתבאר עד כמה נקרא גר אם הוא לבדו נכנס לדת או אם גם בניו אחריו ולא נתבאר עד כמה דורות הם גרים ונראה דדינו כמו לענין יוחסין באה"ע סי' ד' דעד כמה דורות נקראים גרים רק אם יש צד אחד ישראל דאינו כגר לענין יחוס ע"ש ה"נ אינו כגר לענין מצוה זו שיש לו עוזר באומה ע' בדברי הרהמ"ח. ומ"ש הרהמ"ח לרחם על כל אדם כו' הוא מדרך המוסר אבל אינו בכלל המצוה רק גר שנתגייר ונכנס תחת כנפי השכינה וז"פ:
מנחת חינוך · סימן תל״א
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.